הכנה למסע

טיול ילדות לחיפה.

מחר יום ראשון אני אסע לחיפה. אחרי יותר משנתיים של תכנון וציפייה.כמעט 25 שנה של היעדרות מהעיר בה גדלתי. לקחתי מצלמה. תמונות וחוויות. אחה"צ קפה עם אריה. בערב פלאפל החלוץ. המסע יתחיל בהגעה לתחנה המרכזת בת גלים. נסיעה בקו 24 או 37 . הגעה לאונ. חיפה. טיול באזור. ביקור בקבר של פפי. הכלבה הראשונה שלי.שם אתחיל.

לאחר מכן אלך לסיור במרחב האוניברסיטה, התחנה של ההמתנה לאוטובוס. אביגיל.

הצעקה במסדרון- ברצח האמא של חנה.  המעבדות של חיליק. ו"חולדה נודדת"= לוכד נחשים.
בית הספר ניסיוני-פתוח, מיגרש הטניס והחורשה. אולם הספורט והפרקט של משחקי הכדורעף.פינת התה והלימונים והסוכר. המלתחות עם הגברים הגדולים והשמנים. מקלחת עם אבא. כל יום שישי.פעם שבר את הרגל. צעק מכאב. נורא נבהלתי.

משם ברגל. למנדל זינגר.דניה. אסף ליבוביץ והכלב שלו לוץ? פלוץ? יוץ?

התחנה שמצאתי את אלפי הכלב המדהים .

 אשקיף על "עמק השמש" ותיכון אליאנס. ברגל על הכביש הישן. הישיבה. וסוף אינשטיין. גן השעשועים ותחנת האוטובוס.

כאן הייתה.... כמעט תאונה. נכנסנו בין שני עצים. אהוד ואני המומים מבוהלים. בית בירם-הרקדות. הבית של דלית. כל שבת עם הכלבים.

הבית שלי-גבעת דאונס/חורב 51-חנות הרהיטים דייניש.תחנת ההמתנה לאוטובוס. הבית של אהוד, מיקי ואיתן. מיקי מת מסרטן האשכים. נעמי חוזרת הביתה אני רץ לספר לה שאיתן נדרס איתן נדרס ממונית וחטפתי סתירה ממיקי.הוא שרד אך נפגע בראשו חזק.

עודד. אלים מפחיד. מרגיש בטוח לידו אבל לא נהנה מחברתו. אבא שלו שמן ואלים. אחות יפה. טלי . אח גדול רמי. ברח לאמריקה.

רחוב אחד וכל כך הרבה זיכרונות.לא הכול אספיק לראות הפעם. זה מסע ראשון. רגלי. אך לא אחרון. את לילך. את הילדים. אקח לשם.

התחלה של כתיבה.
נקודות ציון בחיים. ילדים,חברים,אנשים............שהיו ואולי כבר אינם? התרגשות גדולה ופרפרים בבטן. מאחל לעצמי הרפתקה נעימה.