הבוקר קמתי ליום חדש עם פריצת דיסק בחוליות, עידן בן ה8 חולה בדלקת אוזניים,ופשע, הכלבה שלנו בת ה12 גוססת. איך מתחילים ומאיפה? לא הייתה לי תשובה עד שחלפתי על פני ספרו של רנדי פאוש ההרצאה האחרונה.
ספר נפלא שקראתי לפני שנתיים בהמלצתו של חבר יקר ומוכשר אריה קיזל. למי שעוד לא קרא מומלץ לגשת לרכוש. בעיני זה "ספר יסוד" , מסוג הספרים ששינו והשפיעו על חיי. אולי גם לכם זה יקרה.
פרופסור פאוש פורש תפיסת עולם, ערכים, וסדר עדיפות כשהוא ניצב אל מול "השמש של חייו", מחלת הסרטן. פאוש מתאר את התהליך שעבר עם עצמו ועם משפחתו מרגע הגילוי ועד להרצאה שנשא. " אנחנו לא יכולים לשנות את הקלפים שחילקו לנו, אלא רק את אופן המשחק שלנו" ( פאוש ר. ההרצאה האחרונה, הוצאת מטר,2008).
באופן זה מנסה פאוש לתאר את אופן ההתמודדות שלו עם סופו המתקרב. קבלה והשלמה מחד אך מינוף מקסימלי לכדי חווית חיים משמעותית מאידך. הוא שם דגש על הגשמת חלומות אישיים בכלל וחלומות ילדות בפרט.
לכל אדם יש את "רגע המבט" שלו אומר פרופ' ארווין יאלום בספרו להביט בשמש. המבט אל המוות עורר את השראתם של רבים מהכותבים לאורך האנושות. גם יאלום כמו פאוש מישירים מבט אל המוות ומתעוררים לחיים אחרים.
"הדרך להעריך את החיים, הדרך להשתתף בצערם של אחרים, הדרך לאהוב כל דבר בעומק הרב ביותר, היא להיות מודע שחוויות אלה נועדו לכליה" (יאלום א. להביט בשמש, הוצאת דביר, 2009).
רשומות
