7 ביוני 2009

סיוע נפשי להורים ומתבגרים ברשת האינטרנט



מאמרו של גולן ג'רונו בנושא סיוע נפשי ברשת ושימוש מושכל באמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשות מבוגרים ובנינוער כאחד.
גולן מנהל את רשת התמיכה לנוער של עמותת על"ם YELEM ומפעיל את תוכנית בנפשי שהינה מערך תמיכה וייעוץ אישי למבוגרים בכל הארץ.
הרשת - כמרחב התייעצות ותמיכה נפשית-מאת : גולן ג'ורנו:

בסקר שהקיף כ- 200 מתבגרים הגולשים באתר Y elem וששאל : מה הרשת מאפשרת לך?, ציינו כ-45% מבני הנוער כי היא מאפשרת להם את חוויית ההתייעצות, כ- 24% ציינו כי היא מאפשרת להם לגלות סוד, והשאר ציינו "לשחק במשחקים", "להכיר חברים" ולאמץ זהויות.
בבואנו להשוות את אופני ומימדי ההסתייעות של מתבגרים ביועצים ומטפלים מחוץ לרשת, הרי שנבחין כי מתקיימים גורמים המעכבים פנייה אליהם :
1. "טיפול" כמוקד בקונפליקט שבין עצמאות לתלות - חווית הטיפול יכולה להעיד על "אני חלש", "אני תלותי" "אני קטן" "אני תלוי" מול הרצון בעצמאות ואוטונומיה.
2. המטפל כמנהיג/ה אקספרסיבי/ת – המטפל גם אם הוא "גבר", נוגע בייצוג המופנם ההורי של המתבגר הקשור לאם- דרך יכולות/כישורים/התנהלות שיש בה הקשבה, הכלה, דאגה, אמפתיה, רכות. אותה אם גדולה שמתחת לסינורה זה עתה יצא. שוב נוגע בקונפליקט של בין עצמאות לתלות.
3. טיפול כסטיגמה - מול קבוצת השווים קשור גם לתיוג עצמי שיכול המתבגר לעשות לעצמו.
4. עולם המבוגרים – "אנחנו" ו"הם" , המטפל כמבוגר, והעובדה שמי שמפנה את המתבגר לטיפול הוא לרוב דמות מעולם המבוגרים לרוב "מבוגר אחראי" ( הורה, מדריך, מורה, יועצת )
5. הטיפול/ ההסתייעות כפגיעה וכתחושת כשלון – מוביל למצב של הימנעות והגעה מאוחרת מדיי לטיפול אם בכלל.
6. המחשבה כי חשיפה של תכנים שיש בהם התנהגות סיכוני/הזנחה/התעללות/ בעיה נפשית של המתבגר מול זיהויים (שם,כתובת, הורים, מוסד לימודים וכיוב' ) תוביל בהכרח להתערבות של גורמים לא רצויים על ידם ( משטרה, פקידי סעד, דיווח להורים וכיוב' )יכולה להוביל להימנעות מטיפול/התייעצות.
הרשת והאינטראקציה שהיא מזמנת, מזמנים תקשורת חסרת גוף, נעדרת רמזים אודיו-ויזואליים, אנונימיות ובחירה של "אני דיגיטאלי ( כינוי שלעיתים מרמז על הסטאטוס המנטאלי של הפונה ). ההגעה לתמיכה הינה וולונטרית, עצמאית, המתרחשת לרוב מתוך החדר האינטימי של המתבגר כשעולם המבוגרים אינו בסביבה, ואינו מעורב בהחלטה או בהנגשה של מוקד הטיפול ( המבוגר כמזמין, כמסיע/כמביא, כמשלם ) , התומך "כמבוגר" נעדר רמזים אודיו-ויזואלי (לבוש, קול, תנועות גוף, סימני גיל ) ויש מעין "השטחה של מערך הסטאטוסים".
הרשת מאפשרת למתבגר לבחון זהויות, לשחרר קיטור, לבחון פנטזיות, להתנסות- לעיתים ינוע בין זהות אחת לשנייה, ינהל אינטראקציה בין מושא הדמיון והפנטזיה ויחוש כיצד זה מרגיש. אפקט הדיס אינהיביציה ( הסרת העכבות ) המתרחש באינטראקציה הבינאישית ברשת, כולל בתוכו לרוב הסרה של בושה, אשמה, חרדה שיכולים להתקיים במפגש הבינאישי מחוץ לרשת. בתקשורת א סינכרונית (פורום/מייל/קבוצות דיון ) יוכל המתבגר גם לא להתמודד באופן ישיר עם התגובה ( תגובה מושהית ) לשחרר דבר מה ולהתמודד באופן מושהה עם התגובה שמנגד.


"ההעזה" המתאפשרת ברשת מאפשרת למתבגר לחשוף את עולמו התוך נפשי, על הוויות על כוליותו, הוא נחשף באופן "מוגן" באופן שלרוב לא יעשה במקום אחר, כאשר מול זה מתקבלת אמפתיה מצד "מבוגר אחראי" כי אז נוצרת חוויה חזקה של "נראות" של "התפעלות", של קבלה, לעיתים מתרחשת חוויה של "תאומות" (Tweenship) עם מושא האינטראקציה, של טלפתיה כל אלה יכולים להוביל לתחושות חזקות של סיפוק ועונג.
"גילוי סוד" , "התרה של הסוד", גם היא מוצאת באינטראקציה ברשת קרקע פורייה, מקדמת ומאפשרת ( אנונימיות,העזה, מרחב מוגן, מבוגר אמפאתי ) – המתבגר החווה "סער ולחץ" מול המשימות ההתפתחותיות השונות והמורכבות שאיתן הוא מתמודד, חש "חטוטרת" שאותה הוא מבקש להסיר / לשתף בה גם בשל "ריבוי המשימות" לעומת תקופת הילדות. סודות המקבלים ביטוי בחוויות התמיכה נוגעות לתקיפה מינית שנעשתה בעבר או שמתרחשת און גואינג ע"י מבוגר אחראי, ביטויים הקשורים לגיבוש הזהות ההומו לסבית של המתבגר/ת, ביטויים של פוסט טראומה על רקע אירועים אלימים/טראומה לאומית, "אהבה אסורה" ועוד.