29 באוק׳ 2009
על זוגיות ודמוקרטיה
היום אחרי 14 שנה בחרתי להגיד על זה משהו. דמוקרטיה היא כמו זוגיות. בשניהם הרבה חופש ולפעמים גם תסכול.
על שניהם צריך לשמור בגלל הטבע האנושי. שהוא אינו דמוקרטי במהותו. הוא הישרדותי וכוחני.
ובעיקר מתקשה לשמוע את המילה "לא". ולהתמודד עם התסכול. של היותו אדם. מוגבל. וחלק מתמונה. וחברה.
אהבתי את מה שרבין סימל. לא הכרתי אותו כאדם.
במותו איבדתי תקווה. זו עדיין לא חזרה.
אדם אחד בנה עתיד. אדם בודד שינה עתיד.
ובנה זוגיות. והוליד ילדים.
גם בזוגיות כמו בדמוקרטיה נדרשת סובלנות. לדעתו של האחר.
רצח רבין פגע בזוגיות שלי עם החברה הישראלית. מאז הרצח זה הם ואני.
מחשבות על עזיבה,ירידה,עליה והגירה חולפות תדיר בראשי. מאז.
יותר מקודם.
זה מקומי? זאת זהותי? כך נראית השתייכותי?
"מדינה בלי גבולות תתקשה לחנך את אזרחיה לגבולות"..... אמר פעם איש חכם.
זוגיות בלי גבולות אינה אפשרית, כך גם מדינה, חברה,וכמעט כל חיה.
לזכרו.
הירשם ל-
רשומות (Atom)